פרויקטים

בתקופה של שבר ואי־ודאות, אנחנו רואים באמנות מרחב לעיבוד המציאות — לא בריחה ממנה. תיאטרון, מבחינתנו, אינו קישוט תרבותי אלא דרך לחשוב, להקשיב ולהיות נוכחים יחד; לשהות במורכבות בלי לפשט אותה ובלי להתנצל עליה. מהתפיסה הזו נולדות מסגרות העבודה המתמשכות שלנו. "המרתף" הוא סטודיו למקצועות הבמה לאוכלוסיות קצה. "חזית הבמה" היא תוכנית שיקומית־אמנותית ליוצרים ושחקנים ששבו משירות מילואים, ומאפשרת לעבד חוויות דרך השפה הבימתית. שתיהן אינן "פרויקט חברתי" נלווה — הן הביטוי הטבעי של תיאטרון שרואה את עצמו כמרחב עבודה, שאינו מנותק מהמציאות החברתית אלא פועל בתוכה ומתוכה.