חממת יצירה ותוכנית שיקום לאמנים מקצועיים השבים מהחזית — המשלבת עבודה תיאטרונית עם ליווי רגשי, ומחזירה ליוצרים את הריבונות על הסיפור שלהם.

יומיים לאחר בכורה בתפקיד ראשי, אביב — שחקן צעיר בתיאטרון מיקרו — גויס למילואים בדרום ונפצע בקרב. לאחר שיקום פיזי מוצלח פנינו אליו לשוב אל ההצגה. הוא סירב. לא מחוסר אהבה למקצוע, אלא משום שלא הצליח לדמיין את המעבר מהשוחות אל הבמה — מעולם שבו רגש הוא סכנה, לעולם שבו הרגש הוא הכול.

סיפורו של אביב אינו יוצא דופן. מתוך השבר הזה נולדה חזית הבמה — תוכנית שיקום והתחדשות עבור יוצרים-לוחמים המבקשים לחזור אל הבמה, ואל עצמם.

קבוצות קטנות של עד שמונה משתתפים נפגשות אחת לשבוע במשך ארבעה חודשים. שני מסלולים מקבילים: עבודה אמנותית — תנועה, קול, אילתור ומשחק — לצד ליווי טיפולי קבוצתי ופרטני. בתום התהליך הקבוצה מעלה יצירה מקורית המבוססת על חוויותיהם.

המחזור הראשון (2025) הניב שלוש יצירות:

"איבוד חוויות" — תיאטרון עדויות וקברט קומי על חוויות המילואים.

"כאן גרים" — תיאטרון אימרסיבי שמדמה לקהל שהייה במוצב קרבי.

"סוף תרנגול" — מחזמר קרבי על חוויות המלחמה בעזה, הרץ כיום ברחבי הארץ.

"שנתיים שלמות לא שיחקתי, כל הפרויקטים שלי הופסקו. חזית הבמה הייתה בשבילי משב רוח מרענן. סוף סוף פגשתי אנשים במצב דומה, שהבינו את המורכבות שבדילוג בין עולמות היצירה והמלחמה. בשבילי זה היה תהליך מחייה ומרפא."

— רן זינגבוים, בוגר ניסן נתיב ירושלים ולוחם ביהלום

התוכנית מוקדשת לזכרה של איילה כהן ז״ל, שבחייה האמינה בכוחה של הקשבה, נתינה ותקווה — ובאנשים שנמצאים מחוץ למסגרות.

לזכרה של איילה כהן ז״ל

לזכרה של איילה כהן ז״ל

איילה כהן ז״ל, בת 59 במותה, הייתה מזכירת דירקטוריון קק״ל, אמא לארבעה, סבתא לארבעה, ואישה שמילאה את עולמה בחיוך, חמלה ואהבה ללא תנאי. נוכחותה הייתה נדירה — שילוב של רוגע, אור פנימי ואמונה עמוקה שהכול לטובה, גם בזמנים קשים.

איילה הקדישה את עצמה לאחר, ובחרה לראות בכל אדם את הטוב ואת הפוטנציאל שבו. בליבה הרחב נלחמה למען בחור פגוע נפש ששום גורם לא הסכים להעסיקו — ובעקשנות נלחמה למענו עד שנקלט לעבודה ביערות קק״ל, עבודה שהוא ממשיך בה עד היום.

אף שלא עסקה בתיאטרון, פרויקט הריפוי באמצעות במה שנושא את שמה משקף בדיוק את מי שהייתה: מי שמאמינה בכוח של הקשבה, נתינה, תקווה וריפוי. לימודי ה-NLP שלה הפכו לכלי שכלל לא נזקקה להתאמץ להשתמש בו — היא פשוט חיה אותם, יום־יום, במאור הפנים שהקרינה ובחיוך הרחב לכל אדם שפגשה.

בחייה, כמו גם בזכרה, איילה ממשיכה להאיר דרך לאחרים.

הצגות מהתוכנית

הרשמה למחזור הבא

אמן או אמנית מקצועיים, בוגרי שירות מילואים? נשמח לשמוע.

רוצים לתמוך בפרויקט?